一切的芳华都腐败,连你也远走。
后方的你,愈来愈远,而我们垂垂的有了间隔。
深夜、一个人、一间房、一种怀念、一点无法。
握不住的沙,让它随风散去吧。
我将伸手摘月,若是失败,仍与星辰同在
重复的听着崇奉、你仿佛已然忘了我
我没有取悦你的才能,但我比谁
时间是片温柔羽毛,把过往灰尘轻轻弹去。
雨不断下,非常多地方都被淹了
我们从无话不聊、到无话可聊。
我希望朝阳路上,有花为我盛开。